טיפול בפוגעים מינית


טיפול בפוגעים מינית

ההתערבות הטיפולית מתבצעת הן בעזרת הגישה הדינמית והן בעזרת פסיכותרפיה התנהגותית-קוגניטיבית. 

ניתן להגדיר את מטרותיה באופן כללי :

  1. למנוע פגיעות חוזרות ונשנות, תוך התייחסות ייחודית למאפייני הפוגע (ברמה האישיותית, המשפחתית והסביבתית), לצרכיו הקרימינוגניים ולמאפיני העבירה– "מעגל הפגיעה".
  2. שיקום הערכה עצמית: פיתוח והעמקה של יכולות בינאישיות , למידת אלטרנטיבות התנהגותיות למצבים רגשיים קשים, וויסות רגשי.
  3. חיזוק מיניות בריאה ומותאמת .
  4. חיזוק מערכות תמיכה משפחתיות, חברתיות וסביבתיות לרבות הדרכת הורים/בן/בת זוג, במידת הצורך.

 

במקביל לטיפול הייעודי נבנית תוכנית מוגנות, אשר מהווה מערכת של כללים עבור הפוגע, משפחתו וסביבתו (הלימודית, החברתית, שעות פנאי וכו'). זאת, במטרה להגן על הפוגע, על הנפגע/ים הספציפי/ים ועל קורבנות פוטנציאלים.  
כללים אלו הינם ייחודיים לכל מטופל ומשתנים בהתאם להתקדמותו בתהליך הטיפולי. 

מנסיוני, אני למדה כי גם כשהמוטיבציה לטיפול והרצון לשינוי הינם חיצוניים או נמוכים בראשיתו של ההליך, הרי שבתהליך טיפולי מותאם, מקדם ומעצים, המוטיבציה הפנימית מתחזקת והמטופל מצליח להביא את עצמו , לעיתים לראשונה, באופן אמיתי וגלוי, תוך זיהוי דפוסי התמודדות לא יעילים ופוגעניים וקבלת כלים ומיומנויות להתמודדות נכונה ומיטבית עם מצבי דחק וסיכון עתידיים. 
יש לציין כי לעיתים התנהגות מינית פוגעת הינה הסלמה של התנהגות מינית כפייתית/התמכרותית למין. זוהי הבחנה חשובה מאוד לבחירת מוקדי ההתערבות ולסדר חשיבותם.