ניהול כעסים

הכעס הינו רגש אנושי ואוניברסלי והוא יכול לבוא לידי ביטוי כלפי עצמי, כלפי האחר וכלפי העולם. קיימת שונות בין האנשים בעוצמה בה הוא נחווה ובהתאם לכך בתגובה אליו. כך שגם אם הוא לגיטימי- לא תמיד הביטויי ההתנהגותי שלו מקובל.
הבחירה כיצד להתנהל מולו תלויה באישיותו של האדם, בתרבותו, בסביבה בה גדל ובתהליכי הלמידה שרכש.  

ניתן להבחין בשני דפוסים עיקריים של התנהלות לא יעילה מול כעס: 

• "דחיסה"- כאשר לא מבטאים אותו ברגע האמת, לעיתים מתוך הרצון לרצות או מחשש להימצא בקונפליקט. גישה זאת אינה מאפשרת לתת  דרור לרגשות ולרצונות. ההשלכות האפשריות הינן: ירידה בערך עצמי, תחושות של חוסר אונים, מצוקה או תסכול וכן הופעת סימפטומים פיזיולוגיים, לתגובה פנימית פסיכו-סומטית או תוקפנות פנימית וחיצונית.
• "תוקפנות"- כאשר מצטבר הכעס ולא ניתן עוד לשליטה, אזי קצרה הדרך להתפרצות של זעם בעוצמה ובעיתוי לא מתאימים. כמו גם התקתו לאדם "הלא נכון" או כלפי עצמי.

מטרת הטיפול תהא לנהל את הכעס באופן אסרטיבי ויעיל, להחזיר את השליטה העצמית מבלי לדחוס ולפגוע בעצמי פנימה ומבלי לפגוע ביחסים עם הסובבים אותי. זאת, באמצעות תהליך טיפולי של התבוננות פנימה אל תוך עצמי במטרה לנסות ולזהות את סוג הכעס, הבנת מקורותיו, זיהוי סימנים מוקדמים, הן ברמה הפיזית והן ברמה המחשבתית, מהם המצבים המעוררים אותו ומה הצורך הקיים, אשר מפעיל אותו. כמו גם נלמדות טכניקות לשליטה עצמית ולשיח בינאישי מקדם הידברות.